10 טעויות קריטיות שסופרים מתחילים עושים - והדרכים הפשוטות להימנע מהן

כתיבת ספר היא מסע. מסע מפרך, מופלא, ולעיתים קרובות בודד, שמתחיל בניצוץ של רעיון ומסתיים (בתקווה) ביצירה שלמה. הטעויות הן חלק בלתי נפרד מהתהליך, הן הדרך שלנו ללמוד, להשתפר ולהתפתח.

אבל מה אם הייתם יכולים לקבל מפה קטנה? מפה שמסמנת כמה מהמהמורות הגדולות ביותר בדרך, ומציעה דרכים פשוטות לעקוף אותן? המאמר הזה הוא לא רשימה של האשמות או ביקורת. הוא יד מושטת, חמה ואמפתית, המבוססת על הניסיון המצטבר של אינספור סופרים שהיו בדיוק במקום שבו אתם נמצאים עכשיו. בואו נצלול לעשר הטעויות הנפוצות ביותר שכל סופר מתחיל עושה, וחשוב מכך – נלמד איך אתם יכולים להימנע מהן.

טעות #1: עריכה תוך כדי כתיבה

הטעות: אתם כותבים פסקה, ואז עוצרים. חוזרים אחורה, משכתבים את המשפט הראשון. קוראים שוב, מוחקים מילה, מחליפים אותה באחרת. שעה לאחר מכן, כתבתם פסקה אחת מושלמת, אבל איבדתם לחלוטין את המומנטום של הסיפור.

למה זו טעות? כתיבה ועריכה הן שתי פעולות שדורשות חלקים שונים לגמרי של המוח. הכתיבה (ובמיוחד כתיבת טיוטה ראשונה) דורשת זרימה, יצירתיות וחופש. העריכה, לעומת זאת, דורשת חשיבה אנליטית, ביקורתית וקפדנית. כשאתם מנסים לעשות את שתיהן בו-זמנית, אתם למעשה שמים את "כובע העורך" הביקורתי שלכם על הראש, והוא מצליח להשתיק את "כובע הכותב" היצירתי. התוצאה היא כתיבה איטית, מתסכלת, שמובילה לעיתים קרובות לשיתוק מוחלט.

הדרך להימנע:

• הפרידו בין התפקידים: קבעו לעצמכם כלל ברזל: בזמן שאתם כותבים טיוטה ראשונה, אתם לא עורכים. המטרה היחידה שלכם היא להוציא את הסיפור החוצה, "לשפוך" אותו על הדף.

• המשיכו קדימה: נתקלתם במשפט מסורבל? לא בטוחים לגבי שם של דמות? סמנו אותו בצבע או כתבו הערה בסוגריים והמשיכו הלאה. תמיד תוכלו לחזור ולתקן את זה מאוחר יותר, בשלב העריכה הייעודי.

טעות #2: פחד מהטיוטה הראשונה ה"גרועה"

הטעות: אתם קוראים ספר של סופר שאתם מעריצים וחושבים לעצמכם, "אני בחיים לא אצליח לכתוב ככה". אתם מתחילים לכתוב, וכל משפט נשמע לכם חלש, כל דיאלוג מאולץ. אתם משתכנעים שאין לכם כישרון, ומוותרים.

למה זו טעות? הטעות הזו נובעת מתסמונת המתחזה ומהשוואה לא הוגנת. אתם משווים את "מאחורי הקלעים" המבולגן שלכם (הטיוטה הראשונה) ל"הצגה הגמורה" והמלוטשת של סופר אחר (הספר הסופי, שעבר אינספור סבבי עריכה). הסופרת אן למוט טבעה את המונח הגאוני "הטיוטה הראשונה המחורבנת" (The Shitty First Draft). היא טוענת שזוהי זכות, ואף חובה, של כל סופר לכתוב טיוטה ראשונה גרועה.

הדרך להימנע:

• שנו את המטרה: המטרה היחידה של טיוטה ראשונה היא לא להיות טובה, אלא פשוט להיכתב עד הסוף.

• אמצו את המנטרה: "אני לא יכול לערוך דף ריק". תנו לעצמכם רשות לכתוב בצורה לא מושלמת. המטרה היא שיהיה לכם חומר גלם לעבוד איתו.

טעות #3: הזנחת המחקר או מחקר יתר

הטעות: כאן יש שתי טעויות הפוכות. הראשונה היא הזנחת המחקר, מה שמוביל לספר עם אי-דיוקים צורמים (למשל, בלש שמשיג צו משפטי בדרך שלא קיימת במציאות). השנייה, והנפוצה יותר, היא מחקר יתר – אתם מבלים שבועות בקריאת מאמרים על סוגי חרבות במאה ה-16, במקום פשוט לכתוב את סצנת הקרב.

למה זו טעות? הזנחת המחקר פוגעת באמינות העולם שבניתם. מחקר יתר, לעומת זאת, הוא צורה מתוחכמת של דחיינות. הוא נותן לכם הרגשה שאתם "עובדים על הספר", בזמן שאתם בעצם נמנעים מהחלק הקשה – הכתיבה עצמה.

הדרך להימנע:

• מצאו את האיזון: בצעו מחקר ראשוני כדי להבין את יסודות העולם שלכם. לאחר מכן, בזמן הכתיבה, אם אתם נתקלים בפרט שאתם לא יודעים, שימו סימון (למשל, [לבדוק שם של רחוב בפריז]) והמשיכו לכתוב.

• קבעו זמני מחקר: הקצו "בלוקים" של זמן ביומן שמוקדשים אך ורק למחקר, בנפרד מזמני הכתיבה שלכם.

טעות #4: "לספר" במקום "להראות" (Telling vs. Showing)

הטעות: זוהי אולי הטעות הקלאסית ביותר של סופרים מתחילים. במקום לגרום לקורא להרגיש את מה שהדמות מרגישה דרך פעולות, תיאורים ותחושות, אתם פשוט אומרים לו מה קורה.

למה זו טעות? "לספר" יוצר ריחוק. "להראות" מכניס את הקורא לתוך הסצנה, מאפשר לו לחוות את הסיפור בעצמו.

הדרך להימנע:

• התמקדו בחושים: במקום לכתוב "דנה הייתה עצובה", תארו מה קורה לה: "דנה הרגישה גוש מתהדק בגרונה. היא מצמצה חזק, אבל לא הצליחה לעצור את הדמעה החמה שזלגה על לחיה הקרה."

• תרגלו: אחרי שאתם כותבים סצנה, עברו עליה וחפשו משפטים שבהם "סיפרתם" לקורא משהו. נסו לשכתב אותם כך שתראו לו את זה קורה.

טעות #5: דיאלוגים לא אמינים

הטעות: הדמויות שלכם מדברות בצורה רשמית מדי, כל הדיאלוגים נשמעים אותו הדבר, או שהם משמשים ככלי מגושם להעברת מידע לקורא ("כפי שאתה יודע, יונתן, אתה אחי ואנחנו גרים בתל אביב...").

למה זו טעות? דיאלוג הוא אחד הכלים החזקים ביותר לאפיון דמויות ולהנעת העלילה. דיאלוג חלש יכול להרוס סצנה שלמה.

הדרך להימנע:

• קראו בקול רם: זו העצה הטובה ביותר. קראו את הדיאלוגים שכתבתם בקול. האם זה נשמע כמו משהו שאדם אמיתי היה אומר?

• תנו לכל דמות קול ייחודי: האם הדמות משתמשת בסלנג? האם היא מדברת במשפטים קצרים וקצביים, או ארוכים ומתפלספים?

• זכרו: דיאלוג טוב עושה שני דברים במקביל – הוא חושף משהו על הדמות ומניע את העלילה קדימה.

טעות #6: ויתור על עריכה מקצועית

הטעות: "אבל חברה שלי ממש טובה בעברית, היא קראה ותיקנה לי הכל". או: "אין לי תקציב לעורך, אני אערוך בעצמי".

למה זו טעות קריטית? חברה טובה תמיד תהיה סלחנית יותר. עורך מקצועי הוא אדם אובייקטיבי, שמיומן בזיהוי בעיות מבניות בעלילה, בקצב ובדמויות – דברים שחברים או אפילו אתם בעצמכם לא תמיד תראו. ספר שלא עבר עריכה מקצועית נראה ומרגיש חובבני, וזו הדרך הבטוחה להבריח קוראים.

הדרך להימנע:

• תכננו תקציב: ראו בעריכה מקצועית את ההשקעה החשובה ביותר שתעשו בספר שלכם, ושמרו לה תקציב מראש.

• הבינו את הערך: עורך טוב לא רק מתקן שגיאות, הוא הופך אתכם לכותבים טובים יותר.

טעות #7: עיצוב כריכה חובבני

הטעות: אתם מנסים לעצב את הכריכה בעצמכם בתוכנה חינמית, משתמשים בפונטים לא מתאימים ובתמונה באיכות נמוכה.

למה זו טעות? בעולם הדיגיטלי, אנשים כן שופטים ספר לפי הכריכה. הכריכה היא איש המכירות הראשון שלכם. כריכה לא מקצועית צועקת "הוצאה עצמית חובבנית", ורוב הקוראים פשוט יגללו הלאה, גם אם הסיפור שלכם הוא יצירת מופת.

הדרך להימנע:

• השקיעו במקצוען: בדיוק כמו בעריכה, שכרו מעצב גרפי מקצועי שמתמחה בעיצוב כריכות. זו השקעה שתחזיר את עצמה.

• השקיעו בפלטפורמה מותאמת ליצירת כריכות לספרים (למשל פלטפורמת Seffer).

• הבינו את תפקיד הכריכה: היא צריכה לאותת לקורא את הז'אנר של הספר ולהיראות טוב גם כתמונה ממוזערת באמזון.

טעות #8: לחשוב שהשיווק מתחיל אחרי שהספר גמור

הטעות: אתם עובדים על הספר שלכם בסוד במשך שנתיים, ואז ביום ההשקה אתם מפרסמים פוסט בפייסבוק ומצפים שהמכירות יתחילו לזרום.

למה זו טעות? השקת ספר לתוך ריק היא מתכון לאכזבה. שיווק מוצלח נבנה על בסיס של קהילה וציפייה.

הדרך להימנע:

• התחילו לבנות קהל מוקדם: עוד בזמן שאתם כותבים, פתחו דף סופר ברשת חברתית שנוחה לכם, הקימו אתר פשוט עם אפשרות הרשמה לניוזלטר, והתחילו לשתף את המסע שלכם.

• צרו קשרים: התחברו עם סופרים וקוראים אחרים בז'אנר שלכם. בנו לעצמכם שם בקהילה. כך, ביום ההשקעה, יהיה לכם קהל ראשוני שמחכה לספר שלכם.

טעות #9: השוואה בלתי פוסקת לסופרים אחרים

הטעות: אתם גוללים באינסטגרם ורואים סופר אחר שחוגג הגעה לרשימת רבי-המכר. אתם קוראים ביקורת מהללת על ספר של קולגה. אתם מתחילים להרגיש קטנים, לא מוצלחים, ומאבדים את המוטיבציה.

למה זו טעות? כפי שאומר המשפט, "השוואה היא גנבת השמחה". תמיד יהיה מישהו מצליח יותר, מוכשר יותר או מפורסם יותר. ההשוואה הזו רק מרוקנת אתכם מאנרגיה יצירתית.

הדרך להימנע:

• התמקדו במסע שלכם: אתם רואים את קצה הקרחון של ההצלחה של אחרים, לא את שנות העבודה הקשה, הדחיות והתסכולים שהיו מתחת לפני השטח.

• השוו את עצמכם לעצמכם: המדד היחיד שחשוב הוא ההתקדמות שלכם. האם אתם כותבים טובים יותר ממה שהייתם בשנה שעברה? האם סיימתם פרק נוסף? חגגו את ההצלחות הקטנות שלכם.

טעות #10: לוותר אחרי הספר הראשון

הטעות: הוצאתם את ספרכם הראשון. הוא לא הפך לרב-מכר בין לילה. הוא קיבל כמה ביקורות בינוניות. אתם מגיעים למסקנה שאתם כישלון, ומוותרים על חלום הכתיבה.

למה זו טעות? כמעט אף סופר לא "מצליח בגדול" עם ספרו הראשון. כתיבה היא קריירה, מרתון, לא ספרינט. הספר הראשון הוא לעיתים קרובות שיעור אחד גדול.

הדרך להימנע:

• שנו פרספקטיבה: ראו בספר הראשון שלכם את תחילת הקריירה, לא את סופה. למדו מהטעויות, אספו משובים, והתחילו לעבוד על הספר הבא.

• הבינו: הסופרים המצליחים ביותר הם לא בהכרח המוכשרים ביותר, אלא העיקשים ביותר – אלו שפשוט המשיכו לכתוב.

היו סלחניים והמשיכו לכתוב

המסע לכתיבת ספר רצוף מהמורות, ספקות ותסכולים. כל הטעויות שצוינו כאן הן טבעיות, ואפילו הכרחיות, להתפתחות שלכם כסופרים. המטרה היא לא להימנע מהן לחלוטין, אלא לזהות אותן כשהן מגיעות, ללמוד מהן, ולהמשיך הלאה. היו סלחניים כלפי עצמכם, חגגו את ההתקדמות הקטנה, ומעל לכל – המשיכו לכתוב. העולם מחכה לסיפור שלכם.